החלטה בתיק ת"א 58734-01-12

המבקש הגיש נגד המשיבה תובענה לפסק דין הצהרתי שלפיו המשכנתא שנרשמה לטובת המשיבה על זכויות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקות 45, 46 ו- 47 בגוש 10872 (בהתאמה, " המשכנתא" ו-" המקרקעין"), פקעה ולחילופין כי לא השתכללו התנאים למימושה וכפועל יוצא מכך הוא עתר גם למתן צו שיורה על מחיקתה של המשכנתא ממרשם המקרקעין ועל סגירת תיק ההוצאה לפועל 02-37069-11-5 שבו מתנהל הליך מימושה של המשכנתא.

בדיון שהתקיים ביום 9.9.12 הסכימה המשיבה, מבלי להודות בזכות או בטענה כלשהי, להותיר על כנו צו ארעי שניתן נגדה למניעת מימוש המשכנתא. 

בקדם משפט שהתקיים ביום 23.12.12 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית ובהתאם לכך היה על המבקש להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו עד יום 23.2.13. המבקש לא הגיש את התצהיר כפי שנקבע ועל יסוד כך עתרה המשיבה לדחיית התביעה. הבקשה הוגשה ביום 4.3.13 ובו ביום ניתנה החלטה המורה למבקש להשיב לה עד יום 14.3.13, אולם למרות שהבקשה וההחלטה הומצאו למבקש, הוא לא השיב לאותה בקשה ועל רקע זה קיבלתי ביום 20.3.13 את בקשת המשיבה והוריתי על דחיית התובענה (" החלטת הדחייה"). 

בבקשה הנוכחית, עותר המבקש לביטול ההחלטה והמשיבה מתנגדת (המבקש לא השיב לתשובה).

עיינתי בנימוקי הבקשה והתשובה והחלטתי לדחות את הבקשה בכפוף לכך שההחלטה מיום 20.3.13 תתוקן ובמקום דחיית התביעה אני מורה על מחיקתה.

לבד מן העתירה לבטל את החלטת הדחייה, עותר המבקש גם להתיר לו לתקן את כתב התביעה באופן שיצורפו אליו נתבעים נוספים והם שני בניו, יוסף אברהם (בפשיטת רגל) ואבינועם אברהם וכן שתי חברות הנמצאות בפירוק, כמו גם את הנאמן בפשיטת הרגל והמפרק של החברות.

המבקש עתר לסעד חילופי המורה להעביר את הדיון לבית המשפט הדן בפירוק החברות ובפשיטת הרגל של יוסף אברהם, ולחילופי חילופין לתת בידיו את השהות להגיש בקשה מתאימה לבית משפט של חדלות פירעון.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת:

" ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

החלטת הדחייה ניתנה ביום 20.3.13 ולפי התיעוד במחשב בית משפט היא הומצאה לבא כוח המבקש באותו יום ופעם נוספת ביום 21.3.13. במצב עניינים זה, ובמצוות תקנה 201, היה על המבקש להגיש את בקשתו הנוכחית תוך שלושים ימים מעת שהומצאה לו החלטת הדחייה, היינו עד יום 26.4.13 (בהתחשב בפגרת הפסח שחלה בתקופה הרלבנטית) אלא שמטעם כלשהו הוגשה הבקשה רק ביום 30.4.13 מבלי שהתבקשה, קל וחומר ניתנה, ארכת מועד להגשתה ובנסיבות אלה אין מנוס מן המסקנה שיש לדחותה ולו מטעם זה בלבד.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי גם אם הייתי צריך לשקול את הבקשה לגופה, לא הייתי מוצא מקום להיעתר לה.

בקשת המשיבה לדחות את התובענה מחמת אי הגשת תצהיר עדות ראשית וההחלטה המורה למבקש להשיב לבקשה, הומצאו למבקש והוא אינו טוען אחרת. במצב עניינים זה, ההחלטה בבקשת הביטול מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט ומושכלות ראשונים הם שהשאלה החשובה שאותה יש לבחון היא שאלת סיכויי ההצלחה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית (2007) בעמ' 356). בענייננו יש לדייק ולבחון את סיכויי ההצלחה של המבקש בתובענה גופה שכן כזכור ההחלטה על דחיית התביעה ניתנה על רקע מחדלו להגיש את תצהיר העדות הראשית ומכאן שרק אם יכול המבקש להצביע על כך שבאפשרותו להגיש תצהיר התומך בתביעתו, במידה המקימה סיכוי לכאורי להצלחתה, רק אז ראוי לשקול בחיוב את בקשתו לבטל את החלטת הדחייה.

עיון בבקשה ובתצהיר התומך בה, אינו מאפשר את המסקנה שבידי המבקש ראיות מספיקות  ולמעשה הנטען בבקשה מהווה גם הסבר חלקי למחדלו של המבקש להגיש את תצהיר עדותו הראשית במועד. המבקש טען כי המידע והמסמכים הנדרשים להוכחת תביעתו, מצויים בידי בניו שכאמור אחד מהם נמצא בהליך פשיטת רגל וכן בידי הבנק אשר לא שיתף איתו פעולה מחמת שהעניין מצוי בהליכים משפטיים (סעיפים 9 ו- 10 לתצהירו של המבקש). בעניין זה טוענת המשיבה, ואני סבור שהטענה אינה משוללת יסוד, שטענות המבקש הן סתמיות ואין בהן די כדי לתמוך את טענתו שיש בידו, בפועל או בכוח, ראיות היכולות להביא לכך שהוא יצליח בתביעה שעניינה תוקפה של המשכנתא או זכותה של המשיבה לממשה. המשיבה טוענת גם, ונראה שגם בכך היא צודקת, שהקשיים כביכול העומדים בפני המבקש להשיג את הראיות, היו צריכים לשמש יסוד לבקשות להארכת מועד להגשת תצהיר העדות הראשית שאותן הוא יכול היה להגיש בשלבים מוקדמים של ההתדיינות, ומשלא עשה כן, אין מקום להתיר זאת עתה, מה גם שמבקשתו הנוכחית כלל לא ברור מה הן אותן ראיות ובידי מי הן נמצאות.

המשיבה אוחזת בבטוחה בצורת משכנתא על המקרקעין ולכאורה זכותה היא לממשה ללא כל הכבדה או הגבלה (רע"א 5368/01 יהודה נ' עו"ד תשובה,כונס נכסים פ"ד נח(1) 214 (2004))  ולתכלית זו גם נקבע בסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, שמשכנתא רשומה על מקרקעין דינה, לעניין ביצוע, כדין פסק דין של בית משפט. לשון אחרת הטוען כנגד הליך ביצוע של משכנתא נושא בנטל כבד מהרגיל להוכחת טענותיו ועיון במכלול טענותיו של המבקש מלמד כי סיכוייו להצליח בתובענה הם קלושים למדי.

הבקשה נדחית, אלא שכאמור החלטת הדחייה תתוקן כך שייאמר בה שהתובענה נמחקת ולא נדחית.

אין צו להוצאות בהליך זה.

ניתנה היום,  כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

סיגל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: